באמה של אבל. שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות והיו ממלאין ממנה ע''פ זקנים בשבת בלא תיקון מחיצה:

אא''כ עשה לה מחיצה גבוה י'. בתוך אוגניה על פני רחבה במקום הכניסה שהיא נכנסת להחצר וביציאה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע''ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה''מ היכא דנראית שנעשית המחיצה בשביל המים כגון מחיצה שבתוך הבור וכן גזוזטרא דלקמן:

מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר. והמים לעולם כרמלית הן אפילו עוברין ברה''י מפני שהן נמשכין ובאין מן הנהר שהיא כרמלית:

אמרו לו מפני שלא הה בה כשיעור. שאין אמת המים העוברת ברה''י נחשבת ככרמלית אלא דווקא אם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה ואם אין בעומקה עשרה או שאינה רחבה ארבעה ממלאין ממנה בלא מחיצה:

ואפילו רחבה ארבעה וכו'. הש''ס קאמר לה דאפי' תפרש הכי שלא היתה לא בעומק ולא ברוחב כשיעור אפ''ה מהכא ליכא למיפשט בעלמא דאימא לך דלעולם אפילו ברחבה ארבעה אלא שאינה עמוקה עשרה נמי מותר מכיון דחסר אחד מן צדדי השיעור ומדיוקא דמתני' וכדמפרש לה ר' מנא דלא היו בה לא זה ולא זה ליכא למילף מידי דמה דהוה עובדא הוה עובדא שכך היה המעשה שם שלא היה בה לא זה ולא זה:

אבל אם לא היתה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אסור. כצ''ל וסיומא דמילתא אליבא דר' מנא היא:

מתניתין פליגא על ר' מנא. דקתני מפני שלא היה בה כשיעור ומשמע דכל שהיא פחותה מהשיעור בין בעומק בין ברוחב מותר דהא סתמא קתני לא היה בה כשיעור. ומשני אליבא דר' מנא דהא ליתא דאיכא למימר שלא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה ולא היה כשיעור כלל קאמר:

רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה. בהא לענין היתר טלטול נמי פשיטא לן דמותר דהא מיהת ליכא שיעורא דכרמלית כי קמבעיא לן מהו למלאות ממנה מי נימא דמכיון דרחבה ארבעה וזה הוא נראה לכל ועומקה אינה נראה ואיכא אינשי דטעו ואם ימלאו ממנה יחשבו שמותר למלאות מן האמה אף על פי שיש בה כשיעור שאין הכל יודעין שאין בעמקה עשרה או דילמא דלא חיישינן כל כך במידי דרבנן. והא דפשיטא לן לענין היתר טלטול משום שאין דרך לטלטל במים אלא בספינה עוברת עליהן או אם אחד רוצה לעבור במים ולילך וכשיעברו באותה האמה ירגישו שאין בעומקה עשרה וליכא למיחש למידי אבל למלאות ממנה אין מרגישין בהעומק והלכך לא מבעיא ליה אלא מהו למלאות:

פשיטא הדא מילתא. שאם היא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל בה ומותר למלאות ממנה שהרי אין בה כשיעור וכל שאין בה כשיעור שאמרו לא נחשבה ככרמלית מאחר שהיא עוברת ברה''י וכשאינה רחבה ארבעה ניכרת לכל שאין בה השיעור והלכך פשיטא לן דבכה''ג מותר בין לטלטל בין למלאות:

תיפתר שהיו בתים מצד א'. כלומר שלא היו בתים שדרכן למלאות מים לצרכן אלא מצד אחד מהחצירות ובחצר האחרת לא היה בה דיורין שצריכין למלאות מים:

ופריך מדנקיט תיקון לחי או קורה אלמא בשיש עוד חצר אצלה עסקינן וכדין המבוי שאין ניתר בלחי וקירה עד שיהיו שתי חצירות פתוחות לתוכו ואמת המים עוברת בתוך שתי החצירות וכשעושה התיקון מכאן ומכאן והב' חצירות באמצע א''כ לא נמצאו כשהן ממלאין מים מן האמה שתי רשויות משתמשת ברשות אחת הן:

גמ' מתניתא. דקתני שצריך מחיצה בכניסה וביציאה באמת המים שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' אז נחשבת כרשות בפני עצמה והויא כרמלית ובפרוצה האי מילתא באנפי נפשה הוה כלומר ואם נפרצה החצר מכאן ומכאן כך הוא שאם לא היה נפרצה אלא מרוח א' וכו':

אמר רב הונא וכו' כלומר דלר' יהודה נמי בהכי הוא דמיירי שהכותל שביניהן בולטת לתוך חלל הבור עד למטה ומכיון דמיהת בתוך תלל הבור איכא הפסק במיא סגי בהכי:

אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לכצוצרה. כלומר דרב הונא בא לתרץ הקושיא ודלא תימא לפרש כדקס''ד שהן מכוונות זו כנגד זו ומש''ה קשיא לך הרי ב' רשויות משתמשות ברשות אחת אלא הב''ע שאינן מכוונות זו כנגד זו וכל אחת ואחת ממלאת לעצמה ואי קשיא פשיטא ומאי קמ''ל היינו בבא דרישא דמ''ש בכצוצרה אחת שממלאת ע''י מחיצה שלה ומ''ש בשתי כצוצריות נמי כל אחת ואחת ממלאת דרך מחיצתה בכצוצרה שלה ל''ק דהכא מיירי שהמחיצה אינה תחת הכצוצרה אלא שעשאה סמוך להכצוצרה בתוך שלשה דכמדובקת לה דמי והיינו דקאמר והוא שתהא המחיצה וכו' כלומר דע''כ דאם אינה תחתיה צריך שתהא סמוכה לה בתוך שלשה דכלבוד היא והשתא נמי לא קשיא הא דפרכת ואלא נמצאו וכו' משום שכל אחת ואחת משתמשת ע''י מחיצה שלה זו בהסמוכה לה בתוך ג' מכאן וזו בהסמוכה לה בתוך שלשה מצד האחר והא קמ''ל שאע''פ שהמחיצות הן בתוך ג' לזו ובתוך ג' לזה לא אמרינן דהויא כרשות אחת ויאסרו זו על זו עד שיערבו אלא דמכיון דמיהת כל אחת ואחת ממלאת דרך המחיצה שלה אינן אוסרין זה על זה:

ולא נמצאו ב' רשויות משתמשות ברשות אחת. אבבא דשתי כצוצרות הוא דפריך דמדקתני וכן משמע שאם עשו מחיצה לזו ולזו שתיהן מותרות למלאות דרך הנקבים שבכצוצריות ואמאי והא העליונ' ממלאת דרך התחתונה וא''כ ב' רשויות משמשות ברשות אחת הן:

גמ' והוא שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי. דקסבר דכמו דאמרי' לעיל בהלכה ו' גבי בור שבין שתי חצירות שצריך שתהא המחיצה משוקעת וכו' כדפרישית שם ה''נ הכא ומפני שהדלי הולך למקום שאין מחיצה עליו ואם המחיצה משוקעת במים כמלא הדלי תו לא חיישינן שיעבור תחת המחיצה במים להצד שחוץ להמחיצה לפי שאין הדלי עובר כל כך:

עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה. כלומר ששתיהן נשתתפו בעשיית המחיצה של העליונה ולהכי קתני עשו והואיל שאין מחיצה לבני התחתונה והן שותפין במחיצת העליונה אוסרין עליהן עד שיערבו עירוב אחד וזהו נמי דנקט התנא בהאי גוונא שיש להעליונה מחיצה ואפ''ה היא ג''כ אסורה מכיון שיש שותפות לבני התחתונה במחיצה זו והן אין להן מחיצה כלל אוסרין עליהן דאלו אם אין להעליונה מחיצה ולתחתונ' יש לה מחיצה לעולם אוסרת העליונה על התחתונה ואע''פ שאין לעליונה שותפת במחיצת התחתונה מפני שהדלי של העליונה עובר דרך התחתונה ואוסרין עליה עד שיערבו כאחד ואם עשתה העליונה מחיצה לעצמה והתחתונ' לא עשתה לה מחיצה אז העליונה מותרת למלאות והתחתונה אסורה:

וכן שתי כצוצריות זו למעלה מזו. כלומר וכן הדין בשתי כצוצרות שהן זו למעלה מזו צריך כל אחת ואחת שתעשה לה מחיצה עשרה ומותרות שתיהן למלאות ודוקא שיש בין העליונה לבין התחתונה יותר מעשרה טפחים דאז נחשבו כשתים וכל אחת ואחת מותרת בתקנה שהיא עושה לעצמה אבל אם היו שתיהן בתוך עשרה טפחים בין זו לזו נחשבות ככצוצרה אחת ואוסרת זו על זו עד שיערבו שתיהן עירוב אחד:

אא''כ עשו לה מחיצה גבוה י''ט. ע''ג המים כנגד הנקב שבכצוצרה וסביב הנקב כעין כוורת דאמריגן גוד אסיק מחיצתא או שיעשה המחיצה בכצוצרה עצמה סביב הנקב כנגד המים ואמרינן גוד אחית כאלו המחיצה יורדת ונוגעת עד המים וזהו בין מלמעלן בין מלמטן:

אין ממלאין ממנה בשבת. דהוי מכרמלית לרה''י:

מתני' כצוצרה שהיא למעלה מן הים. שהוא דף היוצא מכותל רה''י ובולט על גבי המים ויש בו נקב שממלאין מים דרך אותו הנקב: