Eirouvine
Daf 53b
משנה: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלִּין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בַּשַּׁבָּת אָֽמֵרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר:
Traduction
Lorsqu’un canal d’eau traverse la cour, il est défendu d’en prendre le samedi, à moins d’avoir élevé à l’entrée et à la sortie de la cour une séparation haute de 10 palmes. R. Juda dit: le mur qui court au-dessus est considéré comme une séparation. Il ajouta: un jour, on puisa de l’eau le samedi au canal de la ville d’Abel avec l’assentiment des anciens (184)N'est-ce pas une preuve d'avis contraire ?. C’est que, lui répliqua-t-on, ce canal n’avait pas la longueur exigible pour constituer un intermédiaire interdit (Karmelith).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר. והמים לעולם כרמלית הן אפילו עוברין ברה''י מפני שהן נמשכין ובאין מן הנהר שהיא כרמלית:
אא''כ עשה לה מחיצה גבוה י'. בתוך אוגניה על פני רחבה במקום הכניסה שהיא נכנסת להחצר וביציאה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע''ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה''מ היכא דנראית שנעשית המחיצה בשביל המים כגון מחיצה שבתוך הבור וכן גזוזטרא דלקמן:
באמה של אבל. שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות והיו ממלאין ממנה ע''פ זקנים בשבת בלא תיקון מחיצה:
אמרו לו מפני שלא הה בה כשיעור. שאין אמת המים העוברת ברה''י נחשבת ככרמלית אלא דווקא אם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה ואם אין בעומקה עשרה או שאינה רחבה ארבעה ממלאין ממנה בלא מחיצה:
הלכה: פיס'. מַתְנִיתִין בָּעֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּבִפְרוּצָה מִיכָּן וּמִיכָּן. נִפְרְצָה מֵרוּחַ אָחָת נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. נִפְרְצָה מִיכָּן וּמִיכָּן נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ בָתִּים מִצַּד אֶחָד.
Traduction
Notre Mishna parle d’un canal d’eau, profond de 10 palmes et large de 4 p. (constituant un domaine à part), ouvert également des 2 côtés de la cour. Si un côté est rompu, on y oppose une latte verticale et une poutre (n simulacre de porte); si les 2 côtés sont rompus, il faut placer une poutre et une latte d’un côté, et un simulacre de porte à l’autre côté. -Mais, en cas d’ouverture d’un seul côté, n’arrive-t-il pas que, d’une propriété, on passerait à l’usage de la seconde (en ce que l’eau passe dans la 2e cour)? Il se peut, répond R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Samuel b. R. Isaac, que les maisons donnent d’un seul côté (186)Comme les maisons ne donnent pas sur les cours, celles-ci ne sont pas interdites..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקתני שצריך מחיצה בכניסה וביציאה באמת המים שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' אז נחשבת כרשות בפני עצמה והויא כרמלית ובפרוצה האי מילתא באנפי נפשה הוה כלומר ואם נפרצה החצר מכאן ומכאן כך הוא שאם לא היה נפרצה אלא מרוח א' וכו':
ופריך מדנקיט תיקון לחי או קורה אלמא בשיש עוד חצר אצלה עסקינן וכדין המבוי שאין ניתר בלחי וקירה עד שיהיו שתי חצירות פתוחות לתוכו ואמת המים עוברת בתוך שתי החצירות וכשעושה התיקון מכאן ומכאן והב' חצירות באמצע א''כ לא נמצאו כשהן ממלאין מים מן האמה שתי רשויות משתמשת ברשות אחת הן:
תיפתר שהיו בתים מצד א'. כלומר שלא היו בתים שדרכן למלאות מים לצרכן אלא מצד אחד מהחצירות ובחצר האחרת לא היה בה דיורין שצריכין למלאות מים:
פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתָא. עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְטַלְטֵל וּמוּתָּר לְמַלּוֹת. רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה פְּשִׁיטָא שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטֵל. מָהוּ לְמַלּוֹת. רִבִּי חִינְנָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָנָא אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר: לֹא הָֽיְתָה לֹא עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְלֹא רְחָבָה אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה אָסוּר. וַאֲפִילוּ רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה מוּתָּר. מַה דַהֲוָה עוֹבְדָא הֲוָה עוֹבְדָא.
Traduction
Il est évident que, si le canal est profond de 10 p. et large de 4, il est permis d’y transporter et d’y puiser de l’eau; d’autre part, il est certes permis d’y transporter s’il y a une largeur de 4 p., mais non une profondeur de 10 p.; est-il permis aussi d’y puiser? R. Hinena répond que c’est permis (ce n’est pas un domaine à part); mais R. Mena le défend disant que c’est un domaine intermédiaire (Karmelit). Un enseignement conteste ce dernier avis, puisqu’il est dit (187)Tossefta, ch. 6.: dès que la mesure n’est pas complète, il est permis d’en user? Ceci ne prouve rien contre R. Mena, car il s’agit là du cas où il n’y a ni la mesure de 10 p. en hauteur, ni celle de 4 p. en largeur; mais si, à défaut d’une profondeur de 10 p. il y a du moins une largeur de 4 p., l’emplacement est interdit. Toutefois, l’on ne peut rien conclure de l’avis admettant comme mesure incomplète celle qui est défectueuse des 2 parts; si même la largeur de 4 p., subsiste sans la mesure complète de la profondeur, il est permis d’en user (contrairement aux avis précédents), car, dans le cas spécial opposé à R. Mena, il se trouvait juste qu’aucune des 2 mesures n’était complète (mais l’imperfection d’une seule suffit à rendre l’emplacement permis).
Pnei Moshe non traduit
פשיטא הדא מילתא. שאם היא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל בה ומותר למלאות ממנה שהרי אין בה כשיעור וכל שאין בה כשיעור שאמרו לא נחשבה ככרמלית מאחר שהיא עוברת ברה''י וכשאינה רחבה ארבעה ניכרת לכל שאין בה השיעור והלכך פשיטא לן דבכה''ג מותר בין לטלטל בין למלאות:
רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה. בהא לענין היתר טלטול נמי פשיטא לן דמותר דהא מיהת ליכא שיעורא דכרמלית כי קמבעיא לן מהו למלאות ממנה מי נימא דמכיון דרחבה ארבעה וזה הוא נראה לכל ועומקה אינה נראה ואיכא אינשי דטעו ואם ימלאו ממנה יחשבו שמותר למלאות מן האמה אף על פי שיש בה כשיעור שאין הכל יודעין שאין בעמקה עשרה או דילמא דלא חיישינן כל כך במידי דרבנן. והא דפשיטא לן לענין היתר טלטול משום שאין דרך לטלטל במים אלא בספינה עוברת עליהן או אם אחד רוצה לעבור במים ולילך וכשיעברו באותה האמה ירגישו שאין בעומקה עשרה וליכא למיחש למידי אבל למלאות ממנה אין מרגישין בהעומק והלכך לא מבעיא ליה אלא מהו למלאות:
מתניתין פליגא על ר' מנא. דקתני מפני שלא היה בה כשיעור ומשמע דכל שהיא פחותה מהשיעור בין בעומק בין ברוחב מותר דהא סתמא קתני לא היה בה כשיעור. ומשני אליבא דר' מנא דהא ליתא דאיכא למימר שלא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה ולא היה כשיעור כלל קאמר:
אבל אם לא היתה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אסור. כצ''ל וסיומא דמילתא אליבא דר' מנא היא:
ואפילו רחבה ארבעה וכו'. הש''ס קאמר לה דאפי' תפרש הכי שלא היתה לא בעומק ולא ברוחב כשיעור אפ''ה מהכא ליכא למיפשט בעלמא דאימא לך דלעולם אפילו ברחבה ארבעה אלא שאינה עמוקה עשרה נמי מותר מכיון דחסר אחד מן צדדי השיעור ומדיוקא דמתני' וכדמפרש לה ר' מנא דלא היו בה לא זה ולא זה ליכא למילף מידי דמה דהוה עובדא הוה עובדא שכך היה המעשה שם שלא היה בה לא זה ולא זה:
53b אָמַר רִבִּי הוּנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה בוֹלֶטֶת לְתוֹךְ חָלָל שֶׁלְבּוֹר.
Traduction
–Non, dit R. Houna, ici même R. Juda exige seulement que le mur descende dans la cavité de la citerne (sans qu’en réalité l’eau même soit coupée en 2 parts).
Pnei Moshe non traduit
אמר רב הונא וכו' כלומר דלר' יהודה נמי בהכי הוא דמיירי שהכותל שביניהן בולטת לתוך חלל הבור עד למטה ומכיון דמיהת בתוך תלל הבור איכא הפסק במיא סגי בהכי:
Eirouvine
Daf 54a
משנה: כְּצוֹצְרָא שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַיָּם אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים 54a בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְמַטָּן. וְכֵן שְׁתֵּי כְצוּצְרָיוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עָשׁוּ לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְעָרֵיבוּ׃
Traduction
Lorsqu’un balcon domine l’eau (188)Au milieu, on pouvait amener l'eau par un trou percé., on ne doit pas en puiser le samedi, à moins d’avoir élevé à l’entrée ou à la sortie une séparation haute de 10 palmes. De même, si 2 balcons sont l’un au-dessus de l’autre, et que l’on ait construit la séparation pour le supérieur, non pour l’inférieur, il est également interdit de puiser de l’eau de tous deux, jusqu’à leur jonction par l’eruv.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כצוצרה שהיא למעלה מן הים. שהוא דף היוצא מכותל רה''י ובולט על גבי המים ויש בו נקב שממלאין מים דרך אותו הנקב:
אין ממלאין ממנה בשבת. דהוי מכרמלית לרה''י:
אא''כ עשו לה מחיצה גבוה י''ט. ע''ג המים כנגד הנקב שבכצוצרה וסביב הנקב כעין כוורת דאמריגן גוד אסיק מחיצתא או שיעשה המחיצה בכצוצרה עצמה סביב הנקב כנגד המים ואמרינן גוד אחית כאלו המחיצה יורדת ונוגעת עד המים וזהו בין מלמעלן בין מלמטן:
וכן שתי כצוצריות זו למעלה מזו. כלומר וכן הדין בשתי כצוצרות שהן זו למעלה מזו צריך כל אחת ואחת שתעשה לה מחיצה עשרה ומותרות שתיהן למלאות ודוקא שיש בין העליונה לבין התחתונה יותר מעשרה טפחים דאז נחשבו כשתים וכל אחת ואחת מותרת בתקנה שהיא עושה לעצמה אבל אם היו שתיהן בתוך עשרה טפחים בין זו לזו נחשבות ככצוצרה אחת ואוסרת זו על זו עד שיערבו שתיהן עירוב אחד:
עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה. כלומר ששתיהן נשתתפו בעשיית המחיצה של העליונה ולהכי קתני עשו והואיל שאין מחיצה לבני התחתונה והן שותפין במחיצת העליונה אוסרין עליהן עד שיערבו עירוב אחד וזהו נמי דנקט התנא בהאי גוונא שיש להעליונה מחיצה ואפ''ה היא ג''כ אסורה מכיון שיש שותפות לבני התחתונה במחיצה זו והן אין להן מחיצה כלל אוסרין עליהן דאלו אם אין להעליונה מחיצה ולתחתונ' יש לה מחיצה לעולם אוסרת העליונה על התחתונה ואע''פ שאין לעליונה שותפת במחיצת התחתונה מפני שהדלי של העליונה עובר דרך התחתונה ואוסרין עליה עד שיערבו כאחד ואם עשתה העליונה מחיצה לעצמה והתחתונ' לא עשתה לה מחיצה אז העליונה מותרת למלאות והתחתונה אסורה:
הלכה: פיס'. רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם כִּמְלוֹא הַדְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אָמַר רַב הוּנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַכְּצוֹצְרָה.
Traduction
R. Zeira ou R. Juda dit au nom de Rav: il faut encore, pour rendre cette clôture valable, qu’elle pénètre dans l’eau autant qu’un seau (4 p.); faute de quoi, par une propriété, on arriverait à tirer profit de l’autre, sous la surface de l’eau (si la clôture ne dépassait pas). R. Houna ajoute: il faut que la clôture soit voisine de 3 p. du balcon (comme s’il adhérait).
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי. דקסבר דכמו דאמרי' לעיל בהלכה ו' גבי בור שבין שתי חצירות שצריך שתהא המחיצה משוקעת וכו' כדפרישית שם ה''נ הכא ומפני שהדלי הולך למקום שאין מחיצה עליו ואם המחיצה משוקעת במים כמלא הדלי תו לא חיישינן שיעבור תחת המחיצה במים להצד שחוץ להמחיצה לפי שאין הדלי עובר כל כך:
ולא נמצאו ב' רשויות משתמשות ברשות אחת. אבבא דשתי כצוצרות הוא דפריך דמדקתני וכן משמע שאם עשו מחיצה לזו ולזו שתיהן מותרות למלאות דרך הנקבים שבכצוצריות ואמאי והא העליונ' ממלאת דרך התחתונה וא''כ ב' רשויות משמשות ברשות אחת הן:
אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לכצוצרה. כלומר דרב הונא בא לתרץ הקושיא ודלא תימא לפרש כדקס''ד שהן מכוונות זו כנגד זו ומש''ה קשיא לך הרי ב' רשויות משתמשות ברשות אחת אלא הב''ע שאינן מכוונות זו כנגד זו וכל אחת ואחת ממלאת לעצמה ואי קשיא פשיטא ומאי קמ''ל היינו בבא דרישא דמ''ש בכצוצרה אחת שממלאת ע''י מחיצה שלה ומ''ש בשתי כצוצריות נמי כל אחת ואחת ממלאת דרך מחיצתה בכצוצרה שלה ל''ק דהכא מיירי שהמחיצה אינה תחת הכצוצרה אלא שעשאה סמוך להכצוצרה בתוך שלשה דכמדובקת לה דמי והיינו דקאמר והוא שתהא המחיצה וכו' כלומר דע''כ דאם אינה תחתיה צריך שתהא סמוכה לה בתוך שלשה דכלבוד היא והשתא נמי לא קשיא הא דפרכת ואלא נמצאו וכו' משום שכל אחת ואחת משתמשת ע''י מחיצה שלה זו בהסמוכה לה בתוך ג' מכאן וזו בהסמוכה לה בתוך שלשה מצד האחר והא קמ''ל שאע''פ שהמחיצות הן בתוך ג' לזו ובתוך ג' לזה לא אמרינן דהויא כרשות אחת ויאסרו זו על זו עד שיערבו אלא דמכיון דמיהת כל אחת ואחת ממלאת דרך המחיצה שלה אינן אוסרין זה על זה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source